החלטה בתיק בש"א 17958/07

הנתבעת מבקשת לצרף כנתבעים נוספים בהליך את מר עובדיה מלכה, "תעשיות מזון תנובה" אגודה שיתופית חקלאית בע"מ וטנא-נגה (שיווק 1981) בע"מ.

בכתב התביעה עתר התובע לחייב את הנתבעת בהחזר הכספים ששולמו לה, כנגד סחורה שלא סופקה לו בפועל. בנוסף, עתר התובע לחייב את הנתבעת בתשלום פיצוי בגין נזקים שהסבה לו בהחלטתה להפסיק באופן פתאומי וחד צדדי את ההתקשרות.

בכתב התביעה נטען, כי התובע הוא בעלים של מרכז הפצה וקו חלוקה של מוצרי תנובה, ומר מלכה מונה לשמש כנציגה ושלוחה של הנתבעת, בכל הנוגע לאספקת הסחורה לתובע והעברת סכום התמורה לנתבעת.

בכתב ההגנה, טענה הנתבעת כי התובע היה לקוח, אליו הופצה תוצרת "תנובה" עלידי מפיצים עצמאיים או על ידי עובדים שכירים, והתובע מעולם לא היה מפיץ או בעל מרכז הפצה או קו חלוקה. לטענתה, התובע קיבל את תוצרת תנובה גם באמצעות מר מלכה, שהיה מפיץ עצמאי של תעשיות מזון תנובה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ וטנא נגה שיווק (1981) בע"מ, ולא היה נציגה או שלוחה של הנתבעת, וממילא לא היה לו כל כח לחייבה. בנוסף, טענה הנתבעת, כי התובע לא שילם לה מקדמות בגין סחורה שלא סופקה לו, והיא פעלה כדין שעה שלא הסכימה להמשיך ולספק לו סחורה, לאחר שהתגלה לה כי הוא סחר בתוצרת תנובה ובכך פגע באיכותה.

ניתן להיווכח, כי הגורמים שצירופם כנתבעים מבוקש, מעורבים ברקע העובדתי שבבסיס התביעה, ומעבר לכך, מעמדם ותפקידם במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, הן סוגיות שבפני עצמן, שנויות במחלוקת עובדתית (אם כי נראה שהמחלוקת המוצהרת היא בעיקר לגבי תפקידו ומעמדו של מר מלכה).

תקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 קובעת כי "בכל שלב משלבי הדיון רשאי בית המשפט או הרשם, לבקשת אחד מבעלי הדין או בלא בקשה כזאת ובתנאים שייראו לו, לצוות על מחיקת שמו של בעל דין שצורף שלא כהלכה כתובע או כנתבע, או על הוספת שמו של אדם שהיה צריך לצרפו כתובע או כנתבע או שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה".

מנוסח התקנה ניתן להסיק, כי ניתן להורות על צירוף גורם כנתבע להליך, לבקשת נתבע בהליך, ולא רק לבקשת התובע, ובהתאם לכך, התנגדות התובע לבקשה לא מהווה בהכרח שיקול לדחייתה.

בפסיקה נקבע, כי המטרה העיקרית שבצירוף צד להליך, אינה מניעת ריבוי הליכים, ולכן העובדה שגורם מסוים, שלא היה בעל דין, עשוי לנקוט בהליך נפרד כנגד גורם אחר, אינה בהכרח הופכת את נוכחותו לדרושה. עם זאת, בית המשפט יורה על צירוף צד להליך, במקרים בהם הצירוף נדרש על מנת לאפשר לאותו צד להשמיע את דברו, וכאשר אי צירופו עלול להוביל לכך שבסופו של הליך, יינתן פסק דין שמבחינה מעשית, ייפגע בזכויותיו (ראו מ' קשת, הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, מהדורה 15, כרך א', עמ' 549-551).

אני סבור, כי לאור מעורבותם הנטענת של מר מלכה ושני התאגידים האמורים, שטיבה המדויק שנוי במחלוקת, יש לצרפם כנתבעים להליך, שאם לא כן, עלול להיווצר מצב שבו זכויותיהם ייפגעו, מבלי שתישמע עמדתם המהותית.

בתגובתו, טוען התובע כי המהלך הראוי הוא הגשת הודעת צד ג' מטעם הנתבעת, כנגד הגורמים שצירופם מבוקש.

כידוע, תקנה 216 לתקנות סדר הדין האזרחי מאפשרת הגשת הודעת צד ג' בשלושה מקרים: כאשר הנתבע טוען כי הוא זכאי לשיפוי מאת הצד השלישי בשל כל סעד שייפסק כנגדו בתביעה, כאשר הנתבע טוען כי הוא זכאי מאת הצד השלישי לסעד הכרוך בנושא התובענה, שבעיקרו הינו כסעד שמבקש התובע, וכן כאשר שאלה או פלוגתא בין הנתבע לצד השלישי הכרוכה בנושא התובענה, היא בעיקרה כזו השנויה במחלוקת בין התובע לנתבע, ומן הראוי שתיפתר גם ביניהם לבין הצד השלישי.

המקרה הנוכחי אינו נכלל בגדר אחת משלוש אפשרויות אלה, שכן טיב מעורבותם הנטענת של שלושת הגורמים האמורים ומהות תפקידם בהפצת הסחורה, היא השנויה במחלוקת, ומן הראוי שסוגיות אלו תתבררנה באופן מאוחד עם הסוגיות שהועלו מטעם התובע עצמו בהליך העיקרי, ולא במסגרת הודעת צד ג'.

הבקשה מתקבלת.

התובע יגיש כתב תביעה מתוקן בהתאם לאמור, תוך 30 יום.

ניתנה היום א' בשבט, תשס"ח (8 בינואר 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.